<h1>מעשה הגאונים סימן ט'</h1>
<h2>דף קטז:</h2>
אמ' לן רבי מה שעושין שמולחין עור הקיבה ומייבשין אותו ואחר כך ממלאין חלב מותר שאעפ"י שמלוח הרבה לא מלוח הרי הוא כרותח וכי נותן ביה חלב [לא] הוי בשר בחלב משום דכיון דנתיבש העור הוי כעץ בעלמא ואין בו משום ליחלוחית בשר והא דתנן אין מעמידין בעור קיבת נבילה היינו טעמ' דגוים אוכלים נבילות ואין מייבשין לעור הקיבה אלא ממלאין אותה חלב, עור של שחוטה שאינה של נבילה שמייבשין אותה מיד מותר וכל שכן שמותר ליתן בעור הקיבה דהויא פירשה בעלמא אעפ"י שבמקום הזה מחמירין ואין עושין אלא או בבגד או בקלף ולא בעור הקיבה כלל, ועור הקיבה שמולחו ויבש הרבה הוי כעץ בעלמא ויכולין לתת לתוכה חלב וכל שכן קיבה דהויא פירשה בעלמא אעפ"י דאותו עור שהוא יבש כל כך מעמיד הגבינה אעפ"י[כ] חשבינן לה כעץ בעלמא.
